כולנו יודעים שבעולם שלנו קיימים סיכוני סייבר. כלומר, כל מי שצורך חדשות, ומידע ברשתות החברתיות, ושבקיא באורח החיים הדיגיטאלי. אבל עוד ועוד סקרים ומחקרים מראים שלא כל האוכלוסיות מכירות את הסיכון באופן דומה ולא כולם יודעים להתגונן בפניו.
בייחוד נוגע הדבר לבני הגיל השלישי. אנשים מבוגרים וזקנים נופלים קורבן לתקיפות והונאות סייבר בהיקף שהולך ועולה עם השנים. על אף שכמעט כל אחד מכיר סיפור על מכרים מבוגרים ש"נעקצו", נראה לנו שהתופעה די מוגבלת בהיקפה. אבל היקף התופעה האמיתי יפתיע רבים מאיתנו. מסתבר שמדובר בתופעה עולמית בהיקפית אדירים. בארה"ב לבדה פושעי סייבר גנבו בשנת 2021 (השנה האחרונה ממנה קיימים נתונים מעודכנים) קרוב ל-2 מיליארד דולר. עליה של כ-74% משנה שקדמה לה. לפי המחקר פשיעת סייבר מוגדרת כ"פעילות פושעת שמערבת מערכת ממוחשבת. סוגי הפשיעה שמבוצעים מגוונים וכוללים גניבה, הונאה, גניבת זהות והתחזות ועוד. בהתפלגות התלונות על פני קבוצות גיל עולה שקבוצת הגיל של בני 60 ומעלה היא הנפגעת ביותר. יש לזכור שהמצב בפועל כנראה חמור יותר, משום שמדובר בהתפלגות של דיווחים, ומכיוון שרבים מבני הגילאים המבוגרים לא מודעים לכך שנעקצו או נפרצו, ורבים אחרים לא יודעים איך ולמי לדווח- הרי שהמספרים האמיתיים כנראה גבוהים בהרבה.
המצב בארץ:
מחקר שפרסם לאחרונה איגוד האינטרנט הישראלי חושף את הרגלי שימוש באינטרנט ושירותים מקוונים בקרב אוכלוסיית הגיל השלישי בישראל. כ 74% מבני ה-60 ומעלה משתמשים באינטרנט (פי ארבע מאשר לפני עשור), ומעל ל-60% מאלו עושים זאת תוך שימוש בסמטארפון. 73%מבני ה-60 ומעלה ציינו כי הם חשים שאין להם שליטה על המידע האישי שלהם באינטרנט, כ-% 13 מבני ה-60 ומעלה ציינו כי בשנה האחרונה גילו וירוס או תוכנה זדונית שהזיקו למידע או תוכנות בטלפון או במחשב ואוכלוסיה זו גם
נוטה לדווח יותר על פגיעות סייבר שחוו (31% לעומת 12%-18% בקרב צעירים יותר).
מה הסיבה לכך?
הסיבה להיקף העצום של התוצאה היא בעיקר החוסר בניסיון וכישורים בשימוש במערכות ממוחשבות בקרב בני הגיל השלישי, אל מול הפופולריות ההולכת וגואה של מערכות ממוחשבות שנמצאות בידי בני אותו הגיל. אם בשנים עברו אנשים בגילאי ה 70 וה-80 לחייהם כמעט ולא הפעילו מחשב, היום יש להם פרופיל במדיה חברתית, הם גולשים באינטרנט ומשתמשים כמובן בסמרטפונים שהם מחשבים לכל דבר. בניגוד לקבוצות הגיל הצעירות מהם, אותם אנשים מבוגרים מודעים פחות לאיומי הסייבר והונאות במימד הדיגיטלי.
איך זה מבוצע?
רוב הפשיעה כנגד אוכלוסיה מבוגרת מבוצעת במטרה להונות את אותה אוכלוסיה- באופן דומה להונאות שמבוצעות כנגד זקנים ללא כל קשר למחשבים (כגון מכירה בטלפון של שירותים שאינם זקוקים להם על ידי טקטיקות מכירה אגרסיביות ביותר). הפושעים יפנו אל אותם אנשים באופן שאינו מחשיד- שליחת אימייל שנראה לגיטימי, הצעת חברות בפייסבוק או אתר שנראה לגיטימי שמציע להם חופשה או הטבה כלשהי. לאחר מכן הפושעים ינסו להשיג את הפרטים של אותם אנשים- בייחוד פרטי כרטיסי אשראי ופרטי הזדהות שמאפשרים להם לעשות שימוש באותם כרטיסים. טקטיקה נוספת הינה התחזות לאדם במצוקה ולבקש העברת כספים. שיטה נוספת שחביבה על פושעים הינה התחזות לגורמים "רשמיים"- משרדי ממשלה, עיריה ורשויות שונות, תוך שהם מנצלים את האמון (או התמימות) של אותם אזרחים ותיקים ומשיגים מהם במרמה את פרטיהם.
בנוסף, האוכלוסיה הזו חשופה לפשיעת סייבר "רגילה"- פישינג, הדבקה ברושעות שונות וגניבת פרטי כ. אשראי. ההבדל היחידי הוא שהסיכוי שאוכלוסיה זו תזהה ניסיון מתקפה כזה קטן יחסית, וכך גם יכולתה להבין שהותקפה ולבקש סיוע.
אז למה בעצם אנחנו כותבים על זה?
האמת שהיא שלכל אחד מאיתנו יש הורים או קרובי משפחה מבוגרים שעלולים ליפול קורבן למתקפת סייבר או הונאה ברשת. שהיינו צעירים אותם אנשים חינכו אותנו לא לדבר עם זרים, לא לגעת בחפצים חשודים ולהתסכל ימינה ושמאלה לפני שחוצים את הכביש. היום,אנחנו צריכים לחנך את דור ההורים שלנו. אנו צריכים לתקשר בגלוי את הסכנות והאיומים כך שאנשים מבוגרים יכירו ויבינו שהתווך האינטרנטי טומן בחובו סכנות.
אבל- אותם כללים שהם שיננו באוזנינו כשהיינו ילדים תופסים גם היום (אם כי בצורה מעט שונה)
- לא פותחים את הדלת לזרים, ולא מקבלים כלום מזרים: יש לחשוד בכל ניסיון תקשורת מצד גורם אותו לא מכירים אישית. יש להניח שכל הפרופילים ברשתות החברתיות מזוייפים ולפעול בחשדנות אל מול נסיונות של אנשים זרים לשוחח עמנו.
- לא מספרים לאף אחד פרטים אישיים- גם אם השתכנעתם שאתם אכן בקשר מול גורם רשמי, או אדם אמיתי- אל תמסרו פרטי כרטיס אשראי, כתובת מגורים או מספר תעודת זהות- בוודאי שלא במייל או במסנג'ר.
- אם יש חשד לקרוא ל"מבוגר אחראי"- בהמשך לסעיף הקודם, אם יש אתר שמבקש פרטי התקשרות, כדאי להתייעץ עם אדם שבקיא באבטחה על מנת שיראה שהאתר אמיתי. כן, האדם הזה יכול להיות הנכד בן ב-13 שלכם.
- אם משהו נראה טוב מדי הוא כנראה לא אמיתי- נכון באינטרנט, נכון גם בחיים.
הדבר נכון להצעות מפתות שקופצות תוך כדי גלישה, לאפליקציות מוזרות שמתקינות את עצמן על המכשיר הנייד וגם לאנשים שמציעים לנו גדולות ונצורות "אם רק" ניתן להם את הפרטים או נשלח קצת כסף.
אם נעביר את הידע הזה למבוגרים מאתנו, ונהיה קשובים אליהם כשהם נתקלים בנסיונות תקיפה והונאה (וסתם שהם לא מצליחים להגביר את הסאונד בזום), נוכל להקטין מאוד את הסיכון ולהעניק להם הגנה וביטחון בתווך האינטרנטי, שזר להם.